גובקלי-טפה הוא תעלומה. הוא נבנה ששת אלפים שנה(!) לפני המעגל המפורסם של סטונהנג' ואתרים פרהיסטוריים מוכרים אחרים. מטרתם האמיתית של המבנים המורכבים אינה ידועה; המונוליתים העתיקים אינם שימושיים כשמדובר בתחזוקת החיים. הם לא שימשו לגידול תבואה, לייצור נשקים, למסתור מאויבים או לאחזקת יצורים חיים. במקום לא התגלו עדויות לצמחים או בעלי חיים מבויתים. רוב החוקרים בטוחים כי האתר העמוס היה מרכז פולחן מפותח, המעוגן באידיאולוגיה שאפשר רק לשער את טיבה. אבל המבנים והתרבות הסמלית אינם רק מפותחים בהרבה ממבנים מאוחרים יותר בני אותה התקופה[1]; כל אלה הוקמו לפני המהפכה החקלאית, בכלי אבן בלבד, טרם מעברם של בני האדם ממבנה חברתי של ציידים-לקטים לחברות מורכבות הנשענות על ביות חיות וצמחים.

המבנים של גובקלי-טפה מסרבים לחשוף את סודם; כיצד יכלו ציידים-לקטים לתכנן ולהקים את אלה בלא התכנון, הכלים והמשאבים של ארגון חברתי מורכב, המופיעים רק בתרבות שלא פרחה טרם חלפו להן אלפי שנים – רק לאחר המהפכה החקלאית. תחילה, התקשתה הקהילה הארכיאולוגית לקבל את הממצאים. נדרשו אנליזות ואימותים. אך בהדרגה שוכנעו החוקרים; החברות הקדמוניות, גם טרם היו חקלאיות, היו מורכבות ומתקדמות מכפי שנהוג היה לחשוב טרם נחשפו המבנים הללו.

אבל אולי הממצא הכי משונה של גובקלי-טפה נתגלה ב-2015 על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו[2]. החוקרים, שניתחו את הסמלים שנחצבו על עמודי האבן, מצאו ביניהם, במרכז אחד העמודים, מה שתואר כאירוע קטקליזמי; פגיעת גוף זר והתנפצות שרידיו על האדמה הארצית. בשעה שלמדו המהנדסים את מה שנראה תחריטי חיות – שגולפו על המונולית המוכר כאבן הנשר – תהו החוקרים האם אפשרי כי הציורים מייצגים יותר מכפי הנראה לעין. הם החליטו להזין למחשב את הקווים המגולפים בחיפוש אחר הקשרים אסטרונומיים. הפלט היה מסקרן: היצורים החיים אינם רק תבליטים אופייניים של בעלי-חיים מקומיים; הם עשויים להיות סימנים אסטרונומיים המייצגים קבוצות כוכבים.

בעת ההיא הופיעו קבוצות הכוכבים במיקומים יחסיים שונים מאלה של שמי-הלילה המודרניים. החוקרים השתמשו במחשב על מנת לשחזר את שמי הלילה של טורקיה לפני אלפי שנים והשוו את מיקום קבוצות הכוכבים למיקום הסמלים על אבן-הנשר. הם מצאו התאמה מפתיעה בין מיקומם היחסי של הדמויות בתחריט לבין אלה של קבוצות הכוכבים לפני כמעט שלוש עשרה אלף שנים – בשנת 10,950 לפני הספירה. בדרך זו הצליחו החוקרים להצביע על מה שתועד כזמן הפגיעה.

החקירה המשיכה להניב ראיות. מועד זה, שנתקבל מן החישובים, נתמך בקשר מוזר עם עדויות גיאולוגיות אחרות, המייצגות, אולי, את אותן הנסיבות. בפרק זמן זה, טוענים החוקרים, החל מהפך אקלימי בן אלף שנים; באירוע זה, המוכר בשם יונגר דריאס (Youngas Dryas), התחולל מעבר קיצוני לתנאי הכפור של תקופת הקרח האחרונה כביטוי לשינוי אלים ופתאומי בהמיספרה הצפונית של הפלנטה הארצית. צניחת טמפרטורות היא ביטוי אפשרי לפגיעתו הישירה של גוף שמימי; התרסקות שביט יכולה הייתה לדחוף את הקהילה האנושית להתכנס כדי למצוא דרכים לשמירה על יבולים – בזריעה מתוכננת והשקיה מבוקרת – מה שהביא למהפכה החקלאית, הופעתה של ציביליזציה ניאוליתית ואולי התיישבויות ראשונות בערים קדומות.   

אבן הנשר, טוענים החוקרים, היא בדיוק זה; אנדרטה ליום החורבן השמימי של האנושות הפרה-היסטורית. הנצחתו של הזיכרון הזה הייתה בעלת חשיבות עליונה לאנשי גובקלי-טפה וכך נשארה יותר מאלף שנה, עדות כי לאירוע ולשינויי האקלים שבאו בעקבותיו הייתה השפעה מכרעת בעת ההיא. מסקנתם של החוקרים הייתה כי גובקלי-טפה שימש מצפה כוכבים למעקב אחר מטאורים ושביטים בשמי הלילה כשאחד מעמודיו משמש  אנדרטה לאירוע החורבן; יום הדין של העידן ההוא. ד"ר מרטין סוויטמן, מבית הספר להנדסה באוניברסיטת אדינבורו, שהוביל את המחקר, אמר כי "נראה שגובקלי טפה היה, בין השאר, מצפה כוכבים למעקב אחר שמי הלילה…אחד מעמודי התווך שימש אנדרטה לאירוע ההרסני הזה – כנראה היום הגרוע ביותר בהיסטוריה מאז סוף עידן הקרח".

הפרשנות שנותנים החוקרים לתחריטי אבן הנשר, לתכלית לה שימש המקדש הקדום והקשרים שרקמו עם שינוי האקלים של את תקופה עתיקה, מעידים על ההילה המיתולוגית, שעודה מרחפת על זמנים רחוקים. נדמה כי גם היום – עת בה חוזים החוקרים הופעת שביטים בשוויון נפש – עדיין חבוי בתיעוד העתיק אותו כישרון אנושי לחפש מקסם גורלות בהפרת סדירויות טבעיות. ייתכן כי אבן הנשר של גובקלי-טפה היא מצבת יום-הדין של ערש הציביליזציה. וייתכן שלא. פרשנות אסטרונומית זו של סמלים עתיקים – שהפכו להיות קבוצות כוכבים רק אלפי שנים מאוחר יותר – עשויה להיות משאלת לב. אבל הופעת זנבותיהם של שביטים בשמי-קדם אינה שנויה במחלוקת. היא עובדה פיזיקאלית;

החל משנת 1950 יש לה גם מקור אסטרונומי: האתר המרוחק של ענן אורט[3].